בחג הסוכות תשע"ו, נרצחו הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד, בדרכם חזרה ממפגש חברים.
נעמה היתה מעצבת זהות חזותית, ולפני החג העלתה לדף הפייסבוק העסקי שלה – סטודיו המעבדה – את הכרזה המופיעה כאן, כדי שכולם יוכלו להדפיס, לתלות בסוכה וליהנות ממנה.

למעשה זו היתה העבודה האחרונה שלה.


חברנו יחד, קבוצה של מעצבות גרפיות, לעצב כרזות שונות לקישוט הסוכה.
לכל אחת מאיתנו סגנון עיצובי שונה, אך צבעי הכרזות נגזרו מהכרזה שעיצבה נעמה, יחד עם רוח הפרוייקט כולו. נעמה בחרה בפסוק המסמל את אחדות ישראל, ואנו רוצות להמשיך את מורשתה זו.


פרוייקט משותף זה נועד להנציח את זכרם של נעמה והרב איתם הי"ד, להמשיך את ערכי האחדות שהנחילו לנו, ולהרבות בשמחה משותפת בימי חג הסוכות.
 

אתם מוזמנים להוריד אותן, להדפיס ולתלות אצלכם בסוכה וכמובן לשתף חברים, ולהרבות את השמחה והאחדות בחג הסוכות.

 

הכרזות מיועדות לשימוש אישי בלבד, ואין לעשות בהן שימוש מסחרי, פוליטי וכדומה. קראו בבקשה את תנאי השימוש בכרזות.

הכרזות

להורדת כרזה – לחצו על התמונה

שחר מנריקס
להורדת הכרזה

״כל ישראל מלאים מצוות כרימון״

בגמרא נאמר שכל ישראל מלאים מצוות כרימון, ואומר על כך החיד״א הקדוש, שאפילו על הריקנים שבישראל נאמר מלאים מצוות כרימון. להעיד שכאשר רוב ישראל מלאים במצוות, מעלים את כלל ישראל יחד

אביטל בן ישי
להורדת הכרזה

״אל חי יפתח״

אני סטודנטית לעיצוב גרפי, וכשנתקלתי בפייסבוק בקריאה לעיצוב כרזות לזכרם של איתם ונעמה הנקין (שאת הפיגוע אני זוכרת בעצב גדול) החלטתי שאני רוצה להשתתף.
את הכרזה עיצבתי בהשראת הכרזה המקורית של נעמה, עם הגריד ברקע. בכרזה שלי יש שמש שזורחת, עלי לולב שנופלים בעדינות כרמז לנשירת העלים של הסתיו, ומים. הוספתי ציטוט מפיוט ״אל חי יפתח״ המושר בקהילות ספרד כחלק מתיקון הגשם, לפני תפילת מוסף של שמיני עצרת. תפילות הגשם בסיום חג הסוכות הן ביטוי לאופטימיות, להתחדשות, ואחרי השנה האחרונה אני מאמינה שזה מה שאנחנו צריכים.

שנה טובה!

חיה וציון ברמה
להורדת הכרזה

"וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן"

יצרנו את הכרזה לכבוד בת המצווה של ציון שהתקיימה לפני כשבועיים בתאריך י"ז אלול תש"פ. תקופה זו שבין תשעה באב לראש השנה נקראת גם "שבע דנחמתא" מפני שההפטרות בשבע השבתות שבה לקוחות מנבואות הנחמה בספר ישעיהו. לכן ארבע המנדלות בכרזה כוללות את פסוקי הנחמה על ציון שמופיעים בהפטרות, והציורים שבתוכן משקפים את תוכן הפסוקים. החברות של ציון צבעו מנדלות אישיות בסדנה שקדמה לארוע, ואילו האורחים קיבלו מנדלות צבעוניות מוכנות כקישוט לסוכה בתור מזכרת. בנוסף ציון התאימה את פלטת הצבעים של המנדלות לפורמט של מיזם הכרזות לשימושם של אנשים נוספים.

רננה בן חמו
להורדת הכרזה

"עם ישראל הכי קרוב מרחוק"

בחרתי בפסוק המסמל את אחדות ישראל, חג הסוכות - חג האחדות.
המסר העמוק של חג הסוכות הוא שאחדות ישראל הינה מפתח לגילוי אלוקים בעולם.
שלל גווניה של החברה הישראלית, מאוחדים וקרובים על אף הריחוק של שנה מיוחדת זו. אנו מרגישים את תחושת הביחד אך כל אחד במשבצת (ובזום) שלו למען עתידנו המשותף.
מי יתן ולמרות הריחוק, החלוקות וההבדלים, תחושת האחדות המלאה תלווה אותנו במשך השנה כולה ותעניק את הכוח להישאר עם אחד מאוחד.

אביה נייהוז
להורדת הכרזה

״עת לאהוב״

הכרתי את נעמה ז"ל דרך אחד הפורומים בהם שתינו גלשנו. באופן טבעי, העיסוק המשותף הוביל גם להתכתבויות פרטיות. נעמה תמיד היתה שם לייעץ, להציע ולפרגן.
יומיים לפני לכתה, עוד עבר בי הרהור שאחרי סוכות ארצה להתייעץ איתה בנושא מסויים, אבל אחרי החג היא כבר לא היתה והשאירה תחושת החמצה בכל כך הרבה מישורים.
גם בעת הכנת הפוסטר עברו בי מחשבות מה היתה חושבת ואיך היתה מדייקת אותו. היא עדיין חסרה, אף שמעולם לא נפגשנו.
כשדפדפתי בין הפוסטרים משנים קודמות, תהיתי איך ייתכן שאף אחד עוד לא ציטט את מגילת קהלת, הנקראת בחג, ובמיוחד את פרק ג' שעוסק בעתים בכלל ובעת לאהוב בפרט.
פסוק שהתאים כל כך לנעמה ואנו זקוקים לו מאוד בעת הזאת.

מוריה שפירא
להורדת הכרזה

שמעתי על הסיפור של הרב איתם ונעמה הנקין ולא יכלתי שלא להיות שותפה לפרוייקט לזכרם. הסתכלתי על הכרזה שנעמה עיצבה והשאירה לנו למזכרת קטנה ובהשראה של הכרזה הזאת- הלכתי ועיצבתי כמה כרזות עם הרוח של סוכות. להמשיך את דרכה. וזה מה שיצא.

רננה צור
להורדת הכרזה

"למען נסותך"

5 שנים עברו מאז איתם ונעמה היקרים נלקחו מאיתנו. 5 שנים של געגוע, של זכרון ושכחה, הקשבה לעדויות והקשבה ללב. 5 שנים של גדילה ועצירה, של שמחות מעורבבות בכאב, המשך החיים לצד חוסר עצום. בפרק ח' בספר דברים ישנם הפסוקים הנפלאים המתארים את הארץ ושבעת המינים: "כי ה' א-להיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר: ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש". בהמשך הפרק אנו קוראים שהקב"ה האכיל אותנו מן במדבר "למען ענותך ולמען נסותך". מעבר למילים הללו אין לי תשובות למה נלקחתם ככה מאיתנו. בארץ ישראל ובפרותיה ננוחם.
מוריה קמפניינו
להורדת הכרזה

"אתה בחרתנו"

לא זכיתי להכיר את איתם ונעמה אבל את הרצח המזעזע הזה אני זוכרת היטב. שמעתי מאז סיפורים רבים ממעגלים שונים על האישיות המיוחדת שהיתה להם ולכן היום שאני סטודנטית לעיצוב גרפי היה לי חשוב להשתתף במיזם לעילוי נשמתם. בחרתי קטע של חז"ל מתוך תפילת מוסף "אתה בחרתנו" והבעתי אותו בצורה טיפוגרפית. בחרתי להדגיש את המילים שמכוונות לפעולות שהקב"ה עושה עבורינו – בוחר אותנו, אוהב אותנו וכד'. הבחירה של הקב"ה מתייחסת ברבים, ה' בחר את כולנו בתור עם, אוהב אותנו בתור עם, ומרומם אותנו ביחד מעל כולם. ההתייחסות הכוללת הזאת לכל עם ישראל התחברה לי לנושא האחדות. אם הקב"ה מתייחס אלינו כמאוחדים אז קל וחומר שאנחנו צריכים להתאמץ כדי להתאחד ולהגיע לאותה אחדות דרכה ה' בוחר אותנו כעם. בחרתי לצייר דווקא רימון כעיטור לכרזה כי גם הרימון מסמל את האחדות – כל הגרגירים של הרימון עטופים יחד בתוך הקליפה ויוצרים את הפרי. שנזכה לאחדות אמיתית בתוך כל חלקי העם – לעילוי נשמת הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד
ורד חרזי
להורדת הכרזה
את נעמה לא זכיתי להכיר, לא אישית ואפילו לא וירטואלית... בדיעבד הבנתי איזו דמות מיוחדת ושובת לב היא היתה. הפרויקט המרגש הזה, שאני זוכה להיות חלק ממנו, מעורר אותי להאמין, שיהיה לנו טוב. הוא מבוסס על כאב עוצמתי ואינסופי, אבל בד בבד, הוא מבטא את הרוח המדהימה שלנו כעם. ואני שוב ילדה קטנה, תמה, שמסתכלת אל האופק ויודעת שעוד "נראה אור"... שתהיה שנה טובה!
נילי וייס
להורדת הכרזה
את נעמה הכרתי בפורומים השונים באינטרנט. בתחילה בפורום 'הורות ומשפחה' באתר 'כיפה', ואח"כ בפורום של 'פרוג', וכלה בקבוצת 'דתיות עסקיות מדברות' בפייסבוק. כמו כן, היינו שותפות בדוכן בכנס 'בניין שלם', לקראתו התייעצנו רבות אחת עם השניה. הפסוק שבחרתי מתאים כל כך לנעמה, כל כולה היתה חסד. תמיד בפורומים ניסתה לעזור, שיתפה בידע ובמקצועיות, ממש חסד סבבה עם כולם. לא תמיד אנחנו מבינים את דרכי ה', במיוחד אחרי הרצח הנורא (ועוד רבים אחריו לצערנו), אבל אנחנו מאמינים ובוטחים בה', ומשתדלים לעמוד בנסיון. מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, גם כשקשה לשמוח. וקשה לשמוח מהפרויקט הנהדר הזה, במיוחד שהוא נובע מתוך הצער. אבל משתדלים. אם נעמה היתה רואה את הפרוייקט הזה, היא היתה שמחה בו מאד...
כרמל אופיר
להורדת הכרזה

"ופרוש עלינו סוכת שלומך"

הכרתי את נעמה בלימודי העיצוב גרפי במכללת "אמונה". נעמה הייתה בחורה מיוחדת, היה אפשר לראות את זה לפי הנושאים בהם בחרה להתעסק, לפי הרצינות שבה ניגשה לכל פרוייקט קטן או גדול. היא הייתה מוכשרת וממש התוותה דרך. אחרי הלימודים הקשר נשאר בעיקר וירטואלי. בזכות העצות שלה התקדמתי מקצועית לכיוונים אחרים בעיצוב גרפי שבהם אני נמצאת עד היום. ההספק שלה בשנים הכל כך מועטות היה תמיד פלא בעיני. היה לה את הכשרון לא רק לעצב אלא גם לפתוח עסק, ללמד את המקצוע ולייעץ להרבה קולגות. בחרתי במשפט "ופרוש עלינו סוכת שלומך" שלקוח מתוך התפילה. אנו מבקשים מהקב"ה שיביא לנו ימים של שלום, בתוך עם ישראל, בין ישראל לגויים ובכל העולם כולו. שיפרוש עלינו את סוכת השלום, יגן עלינו וישפיע עלינו ברכה.
חנה פרנק
להורדת הכרזה

"יחד ירונו... ישאו תהילה"

סוכה ולולב" הוא אחד הפיוטים המרכזיים לחג הסוכות בקרב הקהילות הספרדיות. חיבר אותו ר' משה אדהאן שהיה אב בית דין ומנהיג רוחני של קהילת מכנאס במרוקו מסוף המאה ה-17 ועד לאמצע המאה ה-18. מהר מאד התפשט הפיוט בקרב כל קהילות צפון אפריקה ושאר הקהילות הספרדיות, שאימצו אותו כפיוט מרכזי לחג וחיברו לו לחנים שונים. על הפיוט שורה רוח של שמחה וחדוות גאולה, שיחד עם הפזמון החוזר, תרמו להתחבבותו של הפיוט ולפופולאריות שלו. הפיוט הזה מזכיר לי את הילדות בקהילת סרסל (ליד פאריס בצרפת). כל שנה נבנתה סוכה מרכזית בחצר בית הכנסת הגדול, ומשפחות מכל מוצא ישבו, אכלו ושרו באחדות יוצאת דופן. "סוּכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְּהִלָּה": סוכה ולולב, יחד, שני סמלים הזקוקים זה לזה ומעצימים זה את איכותו של האחר. מי יתן שנזכה לאחדות אמיתית בעם!
תהילה לבנון אושר
להורדת הכרזה
לא הכרתי את נעמה. אבל הרצח הנוראי טילטל אותי כפי שבוודאי טילטל רבים. מהרגע הראשון ששמעתי על הפרוייקט היה בי רצון עצום להצטרף.
ר' נחמן מברסלב אמר שצריך להיות בשמחה תמיד. אני הרגשתי שעם כל הקושי והחוסר - ניתן לשמוח, אבל לא מעומק הלב, לכן הדגשתי בכרזה שלי את המילה להיות. שנצליח מעומק הלב להיות שמחים. ומאחלת לכולנו - בפתחה של שנה חדשה בשורות טובות ושמחה מעומק הלב.
סימון רון
להורדת הכרזה
את נעמה הכרתי בתחילה דרך הפורומים של אתר "כיפה" ובהמשך דרך הפייסבוק, שם גיליתי שהיא בעצם מעצבת גרפית מוכשרת מאד. בקבוצת "דתיות עסקיות", בה הייתה פעילה מאד, הכרתי אותה קצת יותר לעומק.
נהניתי לקרוא אותה ולפעמים יצא לי להתכתב איתה. פגשתי אותה פעם אחת פנים מול פנים - בכנס של "דתיות עסקיות" לפני פסח, כחצי שנה לפני שנרצחה.
לא יצא לנו ממש לשבת אבל סיכמנו שנשב "בפעם הבאה". לצערי, זה כבר לא יקרה....
בכרזה שלי בחרתי להשתמש בפסוקים של קידוש לשלושת הרגלים, כדי להזכיר לעצמי את מעגליות החיים (שממשיכים...) ואת הכמיהה לבית המקדש.
בנוסף, בסוף מופיע הפסוק "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדו, כְּבִרְכַּת ה' אֱלקיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָך", שמתחבר לי כל כך למהות של נעמה. לתת מכל הלב, מכל הטוב שה' בירך אותה.
הגר אשחר ניר
להורדת הכרזה
את נעמה הכרתי ממש מעט, וירטואלית, דרך ארגון "פרסונה" בו שתינו חברות (כמה קשה להגיד 'הייתה'...). ההיכרות שלי איתה אמנם הייתה וירטואלית בלבד, אבל היינו גם חברות פייסבוק ושותפות לדיונים. בעיקר על עיצוב. עיצוב דרך. עיצוב כתפיסה. כחוויה. תמיד היו לה מילים מאוד חכמות ונבונות להגיד. תמיד היא נתנה יד וידע וערך ומשמעות לכל דבר. הערכתי אותה מאוד. כמה שבועות לפני הרצח, הוזמנו שתינו להשתתף באיזה שהוא כינוס מוחות של השראה בתחום חוויית המשתמש לסטארט-אפ בהתהוות של נשים. ברגע האחרון לא יכולתי להגיע. ובעצם פספסתי והחמצתי את ההזדמנות לפגוש אותה פנים אל פנים. אפילו נשארתי חייבת לה תשובה על איזה עניין ששתינו בדקנו במקביל... את התשובה הזאת אני כבר לא אזכה לתת לה. בלילה שבו זה קרה, חזרתי מאירוע וראיתי את ההודעה על מותה בקבוצה של פרסונה. המומה. לא מאמינה. מחפשת תשובה. לא ישנתי בלילה ההוא. וזה מה שכתבתי לה בצירוף הפוסטר שהיא עיצבה: "פתאום נגמרות המילים. רק הכרנו. וירטואלית. דרך פרסונה. אפילו לא הספקנו להפגש. רק החלה להיווצר אחוות קולגות. רק החלו להיקשר חוטים של רעיונות ומילים. הרי כל הזמן לפנינו. נצנוצים ראשונים של אהבה והערכה לאשה כל כך מיוחדת. שבאה לתת. ופתאום אני פותחת את המחשב. וחושך. חוטים נפרמים. עצוב כל כך עצוב. הפיד שלי מלא בך ובוכה אותך נעמה. מתנה קטנה ואחרונה ממך. לתלות ולבכות." אני חילונית (מעט כופרת.. :)), אבל יש לי חברי נפש דתיים. אני לא מחוברת לדת, אבל כן מחוברת לאלו-הים. אם זה בכלל אפשרי... הפסוק שבחרתי לשים כאן "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו" אומר בעיניי המון על דרך הנתינה שלה, על זה שהיא היתה שם בשביל כל כך הרבה אנשים, נגעה בהם, הפיצה טוב לכל. זרעה זרעים של טוב בכל כך הרבה מקומות ואצל כל כך הרבה אנשים. זרעים שהיא לא זוכה לראות פורחים. ואולי זאת הדרך הקטנה שלנו ולו במעט להחזיר...
צופיה הרבנד
להורדת הכרזה
נעמה הייתה קולגה אהובה שלי. היא שימשה כעמוד ענן ההולך לפני מחנה הגרפיקאיות.
לי אישית היא ייעצה ברוחב לב בכל מה שקשור להקמת הסטודיו שלי, לתמחור, לניהול, לשיווק ותמיד עודדה ונתנה מבט גבוה ומקצועי.
כשקראתי את מילות השיר "אסיף" שכתב איתמר פרת והלחינה נעמי שמר, כל גופי הצטמרר. המילים היו כל כך מדויקות לנעמה.
"אסוף את כל המעשים, את המילים והאותות" - נעמה הייתה אדם של מעשה, של ביצוע והקפדה על הפרטים הקטנים.
היא גם חלשה על עשייה בתחומים רבים - במשפחה, בסטודיו שלה ובחברה.
ובקשר למילים - הייתה לה הקפדה טיפוגרפית גבוהה ואף פיתחה קורס טיפוגרפיה למעצבים.
יצרתי כרזה טיפוגרפית שעושה שימוש בעיקר בטקסט על מנת להעביר את המסר.
זוהי למעשה תפילה המבקשת שמעשיה ומילותיה של נעמה ימשיכו להדהד בעולם, ובסיומה התקווה למשהו טוב ונעים שיצמח מכל זה - "עוד יחונן את עפרה בתום תשרי".
בדיעבד גיליתי שהשיר נכתב במקור על ידי איתמר פרת לזכר אחותו תרצה שנספתה גם היא חג הסוכות, בתאונת דרכים, ואף היא הותירה אחריה ילדים קטנים.
ספיר לוי
להורדת הכרזה
לצערי לא זכיתי להכיר את נעמה בחייה, אך אני זוכה ללמוד ממנה מדי יום דרך המורשת שהשאירה אחריה. בתחילה חשבתי שמאחר והתקופה הזו בשנה עמוסה מאד עבורי בעבודה, לא אספיק להשתתף במיזם, אך ככל שנחשפתי יותר לדמותה של נעמה שכל כולה היתה חסד, היה לי ברור שהיא ודאי היתה שמחה להשתתף במיזם שכזה והחלטתי לעשות מאמץ ובשעות לא שעות להכין את הכרזה שלי.
כולי תקווה שבעקבות המיזם כל אחד ואחד יקח לעצמו מעט מדמותה של נעמה.
שנה טובה, שיתמתקו כל הדינים.
נטע סיטון
להורדת הכרזה
בתחילת תהליך חזרתי בתשובה, עוד לפני שבעלי ואני התחתנו, היינו גרים בניו יורק, ושם נהוג לארח לעיתים קרובות. אחותו של אחד מהחברים הישראליים שלנו התגוררה בברוקלין והזמינה אותנו אליה לחג הסוכות .
אחד מהזיכרונות החזקים שלי משם זאת השירה של "אתה בחרתנו" מתפילת מוסף. אני חושבת שזה היה אחד החגים הכי שמחים שהיו לי אי פעם. השמחה שהייתה שם ובפרט בחג הזה.
היינו אגודה אחת, חילונים עם חרדים, עם שומרי שבת, הכל מכל כל.
שנזכה להיות כאגודה אחת ובשמחה תמיד.
לזכרם.
רבקה ניצן
להורדת הכרזה
לא הכרתי את נעמה ואיתם באופן אישי. הכרתי את העבודה של נעמה. ואת היופי שהיא הביאה לעולם.
אבל אני כן מכירה את הילדים שלהם וילדים כמותם. אני מכירה את החוויה שלהם ואת האבל שלהם. את ההתמודדות שתהיה להם עד יום מותם.
הכרזה שלי פונה אליהם – לילדים של נעמה ואיתם. לא לעכשיו. אולי לעוד כמה שנים. אולי אף פעם. אבל עיני ילדים שראו את אשר לא נוכל להכיל, ירצו לראות יופי שוב. ושמחה. ירצו לדעת שמחה.
זה מה שאני מאחלת להם...
הדס כמיסה
להורדת הכרזה
עקבתי אחרי נעמה הי"ד בפייסבוק, והתחברתי מאד לסגנון. מוכשרת בצורה מעוררת קנאה.
כמה הפסיד העולם...
מבלוגים ותגובות שלה שקראתי אחרי הירצחה, שמתי לב שהיה לה עניין גדול עם סוגים שונים בחברה, של אנשים, דתות, תרבויות.
בכרזה שלי רציתי להעביר מסר על הצורך לראות כל אדם בגובה העיניים, גם אם אנחנו חיים בארמון או בבית קש, לא משנה איזה סוג אדם אנחנו, בסוכות כולנו יושבים שבוע ימים בסוכה ארעית, תחת כיפת השמים. תלויים בחסדי ה', אם בגשם ואם ביתושים.
כמו כן, בכל הכיסאות קריצה מרומזת לאושפיזין של אותו היום.
שנזכה לעוד פרויקטים מדהימים שגורמים לעצור את סדר היום המטורף של החגים למען מטרה נעלה ומקודשת.
יהי זכרה ברוך.
דגנית סטנייצקי
להורדת הכרזה

את נעמה פגשתי לראשונה כשהיא היתה בסיום הלימודים במכללת אמונה. השתתפנו באותם פורומים באתר 'כיפה', ומשם היא קלטה שאני מעצבת, כשבאותו זמן פחות או יותר פתחתי את הסטודיו שלי (אחרי שעבדתי כמה שנים כשכירה).
היא פנתה אליי וביקשה להתייעץ בנוגע לפרוייקט הגמר שלה והזמינה אותי לצפות בתערוכה. הגעתי, אמרנו שלום-שלום, וזהו.
בהמשך היא פנתה אליי שוב כדי להתייעץ בקשר ללקוחות שונים, פרוייקטים חדשים, הקמת הסטודיו שלה ועוד, ולאט לאט הקשר התפתח למשהו אחר לגמרי. קשר של חברות, שיחות קטנות על הילדים, על המשפחה, על לקוחות, על כל מיני.

עם השנים ראיתי אותה גדלה ומתפתחת מסטודיו קטן למעצבת שבטוחה בעצמה ובדרכה. וזה משהו שלדעתי אפיין אותה מאד - היא כל הזמן גדלה וצמחה והתקדמה, בכל התחומים. גם מפרוייקטים שניסתה להרים ולא צלחו - לקחה מסקנות כדי לצמוח איתן הלאה.
ותמיד הפליא אותי איך היא מוצאת זמן להכל - למשפחה, לחברות, ליצירת קשרים חדשים, ובעיקר, להמון עזרה בפורומים השונים לסוגים שונים של אנשים, שהמשיכו לפנות אליה שוב ושוב.

את יום ההולדת האחרון חגגנו לה, לבקשתה, בבית קפה עם כמה חברות. כולן איחלו לה וגם היא איחלה לעצמה, שנה שתפתח עשור של התקדמות, למידה ושמחה.

זה שהיא לא כאן השאיר אצלי חור. פשוטו כמשמעו, וזה מה שניסיתי להעביר בכרזה שלי.
אין תמורתה. אין.

רננה צור
להורדת הכרזה
נעמה היתה חברה שהערצתי. בשלב הראשון היא היתה המנטורית שלי - התייעצתי איתה אם ללמוד עיצוב גרפי בכלל, התייעצתי איתה תוך כדי הלימודים, כשהייתי צריכה לבחור פונטים, כשסיימתי וחשבתי במה לעבוד... העבודה הראשונה שלי היתה במקרה מקום שהיא עזבה אותו. הם חיפשו מישהי שתעמד בשוטף את הקו העיצובי שהיא בנתה. כך זכיתי לקבל ממנה יחד עם הקבצים את המחמאות והעצות הראשונות. לשמוע ממנה על דרכי עבודה ועל זמנים נכונים להשקעה בפרוייקט. היא לא היתה צריכה להגיד לי משפטים כמו "זה אמור לקחת לך חצי שעה" או "השלב הזה גוזל זמן, אז תדעי להיערך בהתאם". היא עשתה את זה פשוט כי זאת היתה היא. מלאת נתינה ורצון לעזור למתחילים שבדרך.
למעשה כל דבר טוב כמעט שקרה בקריירה שלי, היה קשור איך שהוא לנעמה. זה משהו לגמרי לא ברור. היא תמיד היתה שם בשבילי, וכל מה שהיא נגעה בו הפך לזהב.
בשלב מסויים ההתייעצויות שלנו הפכו לשיחות - על החיים, על הילדים, על להיות עצמאית, ונהיינו קרובות יותר. עד שיום אחד מישהי אמרה לי שנעמה ביררה איתה אם היא מכירה אותי (יש לי חברה ש) והילדה-הקטנה-והלא-ממש-חברותית-שבי שמחה לשמוע שהיא רואה בי חברה.
לפני כמה שנים נעמה העבירה סדנת אייקונים באחד הפורומים של 'פרוג', כחלק מהנדיבות האין סופית שלה. היא ישבה וכתבה לנו הדרכות והסברים, סתם כי היה לה חשוב שנדע לעצב. בהמשך היא קיבלה מאנשים לתיבת המייל שלה אייקונים שהם עיצבו, ולאורך חודש בערך ענתה לנו ונתנה לנו פידבקים. היינו לפחות עשרים מעצבים שהשתתפו, והיא ענתה לכל אחד מאיתנו בסבלנות, במקצועיות ובאדיבות. בהמשך היא דאגה לשופטים לתחרות, וכמה מאיתנו זכו בפרס שהיא דאגה שיתרמו. זאת היתה השקעה עצומה מצידה, ובעיני כל כך מראה את האופי המהמם שלה, שהבנתי שאני חייבת להכניס את זה איכשהוא לעיצוב הכרזה שלי.
לכן לקחתי פסוק שהתאים לי מאוד לאופי של נעמה והרב איתם, והכנתי סט של אייקונים תואם לעיצוב כולל.
תכלה שנה וקללותיה.
שתהיה לכולנו שנה טובה הפעם...
שרון גולן
להורדת הכרזה
היה לי קשה לגשת לפרויקט של עיצוב הכרזה, בעיקר כי לא רציתי להתמודד עם הסיטואציה של לעצב משהו לזכרה של נעמה. אמנם לא הכרתי אותה, אלא בעיקר עקבתי אחריה בפייסבוק, אבל מאוד התחברתי לאישיות שעברה מהעיצובים שלה, ולהסברים המקסימים שכתבה על כל תוכן שהעלתה - היה אפשר ממש לשמוע את הקול שלה מדבר בין השורות. הפסוק שבחרתי מדבר, באחד הפירושים שלו, על החיבור בין חלקי הסוכה כדומה לחיבור בין אדם לאלו-הים, וכדומה לחיבוק של אדם לאשתו. אותו חיבוק שאני מדמיינת אותם מתחבקים כעת, שני כוכבים זורחים בשמיים, שיורדים בעת הסוכות לצפות בנו מטה.
אלונה קטוביץ
להורדת הכרזה
ההיכרות שלי עם נעמה התחילה כבר לפני כמה שנים. היינו מתייעצות אחת עם השניה המון - גם בתור קולגות עסקיות וגם בפן האישי - והחלל שנותר בליבי אחרי שהיא נרצחה כבד מנשוא... אהבתי את הקו העיצובי הנקי והאלגנטי שלה. את העבודה המדוייקת ואת חדות המסרים ולמדתי ממנה המון. לא רק בפן העסקי אלא גם בפן האישי - באימהות, בזוגיות ובנתינה האינסופית שאפיינה אותה כל כך. בפעם האחרונה שנפגשנו, אמרתי לה שאני אמנם גדולה ממנה בעשור, אבל היא גדולה ממני פי כמה ברמה המקצועית ושאני מאד מעריכה את העבודה שלה. אחרי הרצח הנורא, ישבתי וכתבתי את הטקסט הבא, שחלקו מובא כאן לפניכם: "... מסתכלת שוב ושוב בכרזה המקסימה שהכנת לחג הסוכות, ועל החיבור המצמרר בין המדרש שבחרת לבין מציאות החיים הכואבת ופתאם עולה בי ההכרה על החיבור בין הקשר בינינו לבין הסמליות של ארבעת המינים: האתרוג מסמל את הלב. פתחנו את ליבנו זו לזו וכל אחת סמכה על הדיסקרטיות של השניה. מצאתי את עצמי משתפת אותך בהרהורי לב כמוסים שהסובבים אותי בכלל לא ידעו עליהם. ואת תמיד היית שם בשבילי ואני השתדלתי מאד להיות שם בשבילך... ההדס מסמל את העין. תמיד ידעתי שאני יכולה לסמוך על העין המקצועית שלך ושתמיד תגידי מה שאת באמת חושבת, על מה ששלחתי לך להתייעצות. אבל מעבר לזה, העין הטובה שלך, הפרגון והשמחה איתי בכל הצלחה - קטנה או גדולה. ומעבר לזה - כל כך הרבה נושאים שראינו אותם בעין משותפת. תגובות מחכימות שלך בדיונים עסקיים בקבוצות שהיינו חברות בהן, שמצאתי את עצמי עושה פשוט לייק בלי להוסיף מילים, כי הסכמתי כל כך עם מה שכתבת. הלולב מסמל את עמוד השדרה. ושלך היה בעיניי כל כך זקוף ויציב. כזה שעומד על שלו מבלי לפחד להגיד את מה שיש לומר. רואה אותך מולי זקופת קומה ואצילית ולא מפסיקה ללמוד ממך על עמידה איתנה ועל עקרונות. הערבה מסמלת את השפתיים. ולך תמיד היתה את המילה הנכונה בשבילי. נתת לי את התחושה (ואני מקווה שזה היה הדדי) שתמיד יש לי עם מי לדבר. עם מי להתייעץ, את מי לשתף..." בכרזה שלפניכם בחרתי לשלב את ארבעת המינים יחד עם השראה מהמשוואות הויזואליות שנעמה היתה יוצרת כחלק מתהליך עיצוב לוגואים ללקוחות שלה. בזמנו היא העלתה בדף העסקי שלה כמה פוסטים בנושא ותיארה את התהליך וזה מה שהיה לנגד עיניי בתהליך העיצוב. יהי זכרה ברוך.
רעות אבני
להורדת הכרזה

גם אני כמו רבות מכאן הכרתי את נעמה רק לאחר מותה לצערי, אבל דמותה השאירה בי חותם.
אחרי הרצח המזעזע נכנסתי לדף שלה, קראתי דברים שכתבה בכל מיני הקשרים וכל הזמן חיפשתי עוד ועוד מה לקרוא עליה וממנה. למדתי ממנה המון, ברמה המקצועית האנושית והאימהית.
את הכרזה רציתי לעצב כמשהו שמח שיקשט את הסוכה בצבעוניות ושיביע את איחוד העם בכל צבעוניותו וחלקיו השונים. ואם הכרזה היא חלק ממנה אז שתהיה שמחה וצבעונית.
הפרוייקט הזה מדהים בעיניי דווקא בגלל חוסר ההיכרות האישית של חלק מהמשתתפות. זה מראה את גודל אישיותה והרצון להתחבר אליה וללמוד ממנה גם לאחר מותה. הנצחה מרגשת ומשמעותית. בשלושת הרגלים יש הרגשת איחוד עם ישראל. גם לאחר מותם הם ממשיכים להשאיר חותם כל כך גדול, לאחד ולשמח.

עם השנים ראיתי אותה גדלה ומתפתחת מסטודיו קטן למעצבת שבטוחה בעצמה ובדרכה. וזה משהו שלדעתי אפיין אותה מאד - היא כל הזמן גדלה וצמחה והתקדמה, בכל התחומים. גם מפרוייקטים שניסתה להרים ולא צלחו - לקחה מסקנות כדי לצמוח איתן הלאה.
ותמיד הפליא אותי איך היא מוצאת זמן להכל - למשפחה, לחברות, ליצירת קשרים חדשים, ובעיקר, להמון עזרה בפורומים השונים לסוגים שונים של אנשים, שהמשיכו לפנות אליה שוב ושוב.

את יום ההולדת האחרון חגגנו לה, לבקשתה, בבית קפה עם כמה חברות. כולן איחלו לה וגם היא איחלה לעצמה, שנה שתפתח עשור של התקדמות, למידה ושמחה.

זה שהיא לא כאן השאיר אצלי חור. פשוטו כמשמעו, וזה מה שניסיתי להעביר בכרזה שלי.
אין תמורתה. אין.

תמי ערמון
להורדת הכרזה
לצערי לא זכיתי להכיר את נעמה אישית אך עם כל מה שמספרים עליה אני מרגישה שהיא חלק בלתי נפרד מקבוצת המעצבות שעומדת מאחורי המיזם ושהיא נותנת המון השראה לכולן ולי באופן אישי.
הפסוק הזה שמתקשר לחג הסוכות ליווה אותי לאורך כל השנים ותמיד ניסיתי למצוא לו עיצוב מיוחד ומקורי.
ועכשיו עם הפקת הפרויקט המרגש הזה החלטתי להקדיש לזיכרה את העיצוב שלי בשילוב הצבעים שהיא בחרה.
יהי זיכרה ברוך.
שני בסן
להורדת הכרזה
"ושמחת בחגך...והיית אך שמח" (דברים)
כחלק מהמיזם המרגש מטרתי היתה לעצב כרזה שתהיה משמחת, הומוריסטית ומלאת צבע לכבוד החג. כזו שיכולה לגעת גם בחבר'ה הצעירים והחגיגיים ולא רק במבוגרים. ייתכן והכרזה נולדה בפועל, לכבודם של דור הילדים שניצל בפיגוע הנורא... הילדים היקרים שבכולנו נטעו תקווה.
בכרזה נתתי את מבטי על "מציאת האתרוג המהודר" והמצווה הנהדרת הבאה לאחר חיפושים והשתדלות לא קטנה.
סט הצבעים, הצורות הגאומטריות, הדיוק, הקלילות והקריצה משמחת הלב - בהשראתה של נעמה הי"ד וכמחווה לכל הווייתה.
אודיה ניימן
להורדת הכרזה
את נעמה זכיתי לשמוע בהרצאה שנתנה לי הרבה כלים להיות עצמאית.
בכרזה השתמשתי בפסוק המיוחד הזה שהרגשתי שנותן לי לקחת את המקום של הארעיות בסוכה למקום שאני מבינה שאין לשכינה מקום ובית.
הציפיה בימים כאלו של התחלה של גאולה, פיגועים והתמודדויות של עם תורה וארץ, התפילה שאני רוצה לצאת איתה מהחג הזה ובכלל מהרצח של הרב איתם ונעמה הי״ד, זה ׳מעונתו בציון׳ שכשנצא עם זה והקב״ה יהיה בציון זה יהיה בשלם של העם. בעיני זה האידיאל...
רחלי שטיינר
להורדת הכרזה

את נעמה לצערי לא זכיתי להכיר אישית. לפני כשנתיים כשהחלטתי לצאת לעצמאות חיברה ביננו חברה טובה והפנתה אותי לספר "ל-כוח" שנעמה חיברה כדי ללמד גרפיקאים על דרכם כעצמאיים ועל ערך העבודה וכיצד לתמחר. המדריך היה כתוב מדהים וקולח ונתן הרבה נקודות מבט.
במשך הזמן יצא שפה ושם התכתבתי עם נעמה ולא הפסקתי לעקוב אחרי העבודות שלה בהערצה וב"קנאת סופרים", רציתי להגיע לעשות כמוה. הידיעה על הרצח הגיעה לי כהלם. הרגשתי ממש עד כמה עולם העיצוב והעולם בכלל איבד משהו יקר, והיא ממש השאירה חור.
התרגשתי מאד ממיזם הכרזות אבל לא חשבתי שאהיה מסוגלת לקחת בו חלק. הפסוק הנבחר עלה לי בראש והרגשתי שאיתו אני רוצה לעשות משהו ומשם הדרך כבר המשיכה "לבד" והכל פתאום התחבר. כאילו יד מכוונת - אולי זו של נעמה- עוזרת מלמעלה לכל החוטים להגיע למקום הנכון. אמן שנזכה לצמוח ולגדול ולפרוייקטים שמחים נטו!

עם השנים ראיתי אותה גדלה ומתפתחת מסטודיו קטן למעצבת שבטוחה בעצמה ובדרכה. וזה משהו שלדעתי אפיין אותה מאד - היא כל הזמן גדלה וצמחה והתקדמה, בכל התחומים. גם מפרוייקטים שניסתה להרים ולא צלחו - לקחה מסקנות כדי לצמוח איתן הלאה.
ותמיד הפליא אותי איך היא מוצאת זמן להכל - למשפחה, לחברות, ליצירת קשרים חדשים, ובעיקר, להמון עזרה בפורומים השונים לסוגים שונים של אנשים, שהמשיכו לפנות אליה שוב ושוב.

את יום ההולדת האחרון חגגנו לה, לבקשתה, בבית קפה עם כמה חברות. כולן איחלו לה וגם היא איחלה לעצמה, שנה שתפתח עשור של התקדמות, למידה ושמחה.

זה שהיא לא כאן השאיר אצלי חור. פשוטו כמשמעו, וזה מה שניסיתי להעביר בכרזה שלי.
אין תמורתה. אין.

שירה גלבר
להורדת הכרזה
לצערי לא זכיתי להכיר את נעמה. מהקצת ששמעתי עליה, התחבר לי הפסוק במשנה בפרקי אבות: ״הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים״, שמלמד אותנו את התכונות בהם אנחנו צריכים ללמוד ולנהוג, כדי לעשות טוב ונח רוח לבורא עולם, שאז משפיע גם עלינו וגם על הסובבים אותנו!
בכרזה שעיצבתי שמרתי על הקומפוזיציה והצבעים הבולטים, והאתרוג באמצע הדף מהכרזה של נעמה.
שני בסן
להורדת הכרזה
 
"תדע לך" (מדרש תנחומא) בכל ימי חג סוכות הלב שמח ומתרגש בזכות המצווה המיוחדת של נטילת ארבעת המינים (אתרוג, לולב, הדס וערבה). נשים פטורות ממצווה זו כחלק מ"מצוות עשה שהזמן גרמן", מצוות התלויות במועד מסוים, אך רשאיות לברך וחלקן אף נוהגות כך (חלק מבנות אשכנז). ארבעת המינים משולים ודומים בצורתם לאיברים היקרים ביותר בגוף האדם. האיברים הללו רומזים על הנהגות טובות בשכל, בגוף, בראיה ובדיבור. מטרתם להזכיר לאדם שגם בעת שמחתו הגדולה בחג, יישר כל דרכיו וינהג כרצון הבורא ולכבוד שמיים - בצורה הטובה והמרוממת ביותר (ע"פ ספר החינוך).
חלי וולפסטל
להורדת הכרזה
סוכות. החג שמסמל יותר מכל את הקירבה שלנו לבורא עולם.
אנו יוצאים החוצה מהבית המוגן, החמים החוצץ ויושבים בצילו של הקדוש ברוך הוא ממש.
אבל בי״ט בתשרי תשע״ו זה היכה בי. המילים סוכות בצילו של הקדוש ברוך ממש - קיבלו פתאום משמעות אחרת, כואבת...
בחג הסוכות נעמה ואיתם עלו בסערה השמיימה, וזכו לשבת בצילו של הקב״ה - למעלה מן הסוכה.
לא זכיתי להכיר אותם אישית, אבל נעמה היתה לי להשראה. למדתי ממנה המון אישית ומקצועית.
אני מתרגשת ומודה לקב''ה שיש לנו יכולת להשתמש במקצוע שלנו בשביל לזעוק, לשתף, לחבר... ולו רק באמצעות כרזה זאת.
נעמה מאיר איזק
להורדת הכרזה

נעמה בשבילי היתה כתובת להתייעצויות מקצועיות, קולגה מפרגנת, משתפת, מחלקת טיפים, הכל ברוחב לב ובעין טובה.
בחרתי בפסוק הזה שמסמל את הנתינה הטבעית והבסיסית ביותר.
גשמי הברכה, שפע של טוב שמושפע עלינו ומתחבר לי לאישיותה של נעמה.
ברכה וטובה!

עם השנים ראיתי אותה גדלה ומתפתחת מסטודיו קטן למעצבת שבטוחה בעצמה ובדרכה. וזה משהו שלדעתי אפיין אותה מאד - היא כל הזמן גדלה וצמחה והתקדמה, בכל התחומים. גם מפרוייקטים שניסתה להרים ולא צלחו - לקחה מסקנות כדי לצמוח איתן הלאה.
ותמיד הפליא אותי איך היא מוצאת זמן להכל - למשפחה, לחברות, ליצירת קשרים חדשים, ובעיקר, להמון עזרה בפורומים השונים לסוגים שונים של אנשים, שהמשיכו לפנות אליה שוב ושוב.

את יום ההולדת האחרון חגגנו לה, לבקשתה, בבית קפה עם כמה חברות. כולן איחלו לה וגם היא איחלה לעצמה, שנה שתפתח עשור של התקדמות, למידה ושמחה.

זה שהיא לא כאן השאיר אצלי חור. פשוטו כמשמעו, וזה מה שניסיתי להעביר בכרזה שלי.
אין תמורתה. אין.

מוריה אליפור
להורדת הכרזה
 
היה לי חשוב לקחת חלק במיזם הכרזות המדהים הזה… לא הכרתי את נעמה אישית אבל קראתי הרבה חומרים שלה והשתתפתי בדיונים מולה בפייסבוק. נעמה היתה כמו מעיין נובע. שאבתי ממנה הרבה רעיונות, פתיחת ראש לדברים חדשים, היא היתה כל-כך מוכשרת בעיני, נתנה מעצמה כל-כך הרבה, פשוט שיתפה. דמות השראה. פתאום נחשפתי לזה שהרבה אנשים הכירו והעריכו אותה - גם אישית וגם מקצועית בנושאים שונים ומגוונים. הכרזה שעיצבתי עשויה בסגנון ויטראז׳. משהו ייחודי שאפשר להדפיס אותו על שקף ולהדביק על החלון ומתקבל אפקט מיוחד.
נועם ריינוס
להורדת הכרזה
 
את נעמה לא הכרתי לצערי, אבל הרצח שלה הידהד אצלי עוד חדשים רבים אחרי. לאחר הרצח הנורא שמעתי עליה וקראתי מאמרים ושיר מצמרר ומדוייק שכתבה "השכיבני לשלום". השיר הזכיר לי איך בסוכה הסכך - כפות התמרים - עוטפים ומגנים עלינו - בדירת הארעי שלנו, נותנים לנו מחסה ועוטפים אותנו באהבה.
נורית מרום
להורדת הכרזה
נעמה ואני היינו חברות וירטואליות. ההיכרות הראשונה שלי איתה היתה דרך הפורום של פרוג, עקבתי אחריה בסיפוק רב, נהניתי מכל תשובה הערה או הארה שהיתה לה למעצבים אחרים, היא קנתה אצלי מקום של כבוד והערכה. לימים ההיכרות שלנו הפכה לדיונים והתייעצויות מקצועיות בזכות קבוצת "דתיות עסקיות מדברות". כמו רבות מאיתנו, חוץ מהחלפת דעות, פרגון ופידבק שהיה נחוץ, היינו משתפות אחת את השניה בדילמות מהחיים המקצועיים און ליין, היתה לה עין חדה מאוד, הבנה מקצועית וראיה של כמה מהלכים קדימה, היינו מתייעצות רבות על ענייני אסטרטגיה ושיווק היא היתה אלופה. כמו רבות, קבענו כמה פעמים להיפגש ולא הספקנו... והיא עלתה בסערה השמיימה יחד עם איתם בעלה הי"ד. בכרזה בחרתי את הציטוט מתוך ׳אורות הקודש׳ של הרב קוק: ״עלה למעלה עלה, כי כח עז לך. יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם פן יכחשו לך. דרוש אותם - וימצא לך מיד.״ לבטא שעם ישראל מסוגל לעלות מעלה מעלה עם הכוחות האדירים שנמצאים בו גם בתקופות קשות של הסתרה. ויהא הפרוייקט המקסים הזה לעילוי נשמתם של איתם ונעמה הי״ד
חרות גרוסמן
להורדת הכרזה
 
גם אני לא הכרתי את נעמה באופן אישי. יצא לי לראות עבודות שלה פה ושם אך לא יותר מזה. לאחר הרצח הנורא נחשפתי אליה יותר ויותר באופן יזום ואני מרגישה שלמדתי ממנה המון בזמן כל כך קצר. למיזם המקסים הזה נחשפתי ממש ברגע האחרון, אבל הרגשתי שאני לא יכולה לעמוד בצד ולא לקחת בו חלק. אז דחיתי כל עבודה אחרת וישבתי לעצב את הכרזה שלי. הכרזה שלי עוצבה במטרה להיות משמחת ולהוסיף אור בעולם.

עם השנים ראיתי אותה גדלה ומתפתחת מסטודיו קטן למעצבת שבטוחה בעצמה ובדרכה. וזה משהו שלדעתי אפיין אותה מאד - היא כל הזמן גדלה וצמחה והתקדמה, בכל התחומים. גם מפרוייקטים שניסתה להרים ולא צלחו - לקחה מסקנות כדי לצמוח איתן הלאה.
ותמיד הפליא אותי איך היא מוצאת זמן להכל - למשפחה, לחברות, ליצירת קשרים חדשים, ובעיקר, להמון עזרה בפורומים השונים לסוגים שונים של אנשים, שהמשיכו לפנות אליה שוב ושוב.

את יום ההולדת האחרון חגגנו לה, לבקשתה, בבית קפה עם כמה חברות. כולן איחלו לה וגם היא איחלה לעצמה, שנה שתפתח עשור של התקדמות, למידה ושמחה.

זה שהיא לא כאן השאיר אצלי חור. פשוטו כמשמעו, וזה מה שניסיתי להעביר בכרזה שלי.
אין תמורתה. אין.

אפרת ספיקר
להורדת הכרזה
 
לא הכרתי את נעמה באופן אישי, רק דרך העמוד העסקי שלה אחריו עקבתי.
רק אחרי הרצח גיליתי מי עומדת מאחורי כל הטיפים והעיצובים המרשימים.
בכרזה שלי בחרתי ב-12 השבטים, בהשראת קישוט לסוכה שנתלה כל שנה בסוכה של הורי מאז שאני ילדה, מצויר ביד על ידי אחיותיי הגדולות.
כבר שנים שאני רוצה שיהיה לי כזה גם בסוכה שלנו. אף פעם לא הגעתי לזה וכל שנה אמרתי ״אולי בשנה הבאה...״
עכשיו בהשראת נעמה שהספיקה כל כך הרבה - זה קרה.
נעמה אמיתי
להורדת הכרזה
 
הפרויקט הזה שולח אותי להתבוננות.
לא הכרתי את נעמה, אבל צירוף של שם ותינוק קטן ועבודת כעצמאית, באותם הימים גרמו לי למחשבות רבות.
למה אנחנו פה?
לשם מה?
עבור מי?
אני כלפי בוראי, כלפי ילדי האהובים, בעלי היקר,
כלפי סביבתי הקרובה והרחוקה,
להבין שאני צינור... למשהו גדול
כלי למשהו עלום שנטמן בי ללא בקשה,
פשוט כך,
ועלי להעביר אותו הלאה.
אז זה קצת ממה שהוא ממש בסיס בליבי.
שנשמע רק בשורות טובות!
יעל רוזנפלד מאיר
להורדת הכרזה
כשזוג נישא, התפילה היא שיזכו לבנות חורבה מחורבות ירושלים, נעמה ואיתם אכן בנו! הבנים שלהם בעז״ה ימשיכו בדרך הרוחנית שהוריהם הנחילו להם והנחת מהם בעז״ה תהיה גם חלקם (גם אם לא בעולם הגשמי). בנים זה סמל לחינוך יהודי שעובר מדור לדור. נעמה ואיתם היו הורים שהשקיעו המון מחשבה באפיקים הללו. בעז״ה שידעו הבנים והמשפחה ימים שמחים והצלחה רבה בגידול הבנים לאורם של נעמה ואיתם.
מוריה אליפור
להורדת הכרזה
 
הכרזה המופיעה כאן זו הכרזה השניה שעיצבתי למיזם זה:
הפעם בסגנון חיתוכי נייר, עדין יותר.
הפסוק הזה בכלל והפירוש של רש״י בפרט - איכשהו נותן תקווה...
בשורות טובות!

 

עם השנים ראיתי אותה גדלה ומתפתחת מסטודיו קטן למעצבת שבטוחה בעצמה ובדרכה. וזה משהו שלדעתי אפיין אותה מאד - היא כל הזמן גדלה וצמחה והתקדמה, בכל התחומים. גם מפרוייקטים שניסתה להרים ולא צלחו - לקחה מסקנות כדי לצמוח איתן הלאה.
ותמיד הפליא אותי איך היא מוצאת זמן להכל - למשפחה, לחברות, ליצירת קשרים חדשים, ובעיקר, להמון עזרה בפורומים השונים לסוגים שונים של אנשים, שהמשיכו לפנות אליה שוב ושוב.

את יום ההולדת האחרון חגגנו לה, לבקשתה, בבית קפה עם כמה חברות. כולן איחלו לה וגם היא איחלה לעצמה, שנה שתפתח עשור של התקדמות, למידה ושמחה.

זה שהיא לא כאן השאיר אצלי חור. פשוטו כמשמעו, וזה מה שניסיתי להעביר בכרזה שלי.
אין תמורתה. אין.

מירית יוסף אמרוסי
להורדת הכרזה
 
לא הכרתי את נעמה באופן אישי, אך הכרתי אותה באופן וירטואלי דרך הפורומים של אתר 'כיפה' ותמיד נהניתי לקרוא אותה. את המחשבות, הרעיונות, התובנות, גם מבחינה עסקית וגם משפחתית, והיא היוותה לי השראה. השראה כאמא, השראה כבעלת עסק, כבן אדם.
אחד הדברים שאני זוכרת ממנה במיוחד זה המחשבה שלה, תמיד, אבל בעיקר בחגים - סביב הפעילויות המשפחתיות, הטיולים והבילויים והמשותפים עם הילדים. לכן לכרזה שלי בחרתי את המשפט "ושמחת בחגך והיית אך שמח" - משפט שבעיני מאוד מזוהה אצלי עם נעמה. השמחה האופטימיות, הציפיה לחגים וההתכנסות המשפחתית והשמחה בה... זהו המטען שלקחתי ולמדתי ממנה ואת אלו ניסיתי להביע בכרזה שעיצבתי לזכרה. יהי זכרה ברוך !
יהי רצון שתהיה לנו השנה שנה של שמחה ורק בשורות טובות
מיכל קוך
להורדת הכרזה
 
לצערי לא הכרתי את נעמה באופן אישי, אבל היא בהחלט מהווה בעיני השראה לאשת מקצוע, אמא, רעיה.
הפסוק שבחרתי מסמל בעיני את הציפיה וההשתוקקות לדברים טובים שיבואו.
לאור גדול שיגאל אותנו מכל הדברים הכואבים, ההתמודדויות, אובדן האנשים האהובים ועוד..
בתקווה שהשנה תהיה מוארת ושמחה לכולנו ושנזכה לעצב רק פרויקטים שמחים!
לירון באואר פניק
להורדת הכרזה
גם אני לא הכרתי את נעמה לפני כן באופן אישי.
אבל הכרתי ועקבתי אחרי עבודות הסטודיו שלה לפני הרצח. ונחשפתי לכישרון הגדול שלה.
רציתי מאוד להשתתף בפרויקט המקסים הזה לזכרה של נעמה ובחרתי לעצב כרזה עם בית מהשיר: "הסוכה שלנו" של לאה נאור.
אלומה גרוס
להורדת הכרזה
 
את נעמה כמעט-הכרתי טוב מאוד.
היו לנו מעגלים חברתיים כמעט-משותפים, הרבה נקודות כמעט-מפגש, והמון נקודות דמיון במסלול החיים של שתינו. אני ידעתי טוב מי היא, עקבתי אחריה בכמה מקומות ברשת, אבל אני לא בטוחה שהיא הכירה אותי.
את האובייקטים בכרזה סידרתי בצורה שתסמל את הכמעט-קשר שהיה לי עם נעמה. יצרתי עץ בעל שלשות עלים בדמות הדס, שחופפים ביניהם חלקית, כביטוי לכמעט-היכרות שלי עם נעמה. הקווים המקבילים ברקע מסמלים את מסלול החיים הדומה שלנו, למרות העובדה שמעולם לא נפגשנו.
הפסוקים שבחרתי לכרזה מבטאים בעיניי את האישיות המיוחדת של נעמה – שדרכיה דרכי נעם ושלום. היא תמיד הקרינה טוב לב ואמונה גדולה בקדוש ברוך הוא ובעצמה. היא הייתה בעיניי מקור השראה ואפילו הערצה.
הפסוק "עץ חיים היא למחזיקים בה" הוא משל לתורה. העץ מסמל בעיני בסיס ושורש איתן, המשפיע פירות ועלים בעלי ריח נעים. נעמה הצטיינה, בין השאר, גם במקום שנתנה לתורה בחייה, ממנה שאבה את הכח לפעול בכל תחומי החיים. דרך זו, היא עבורי מודל לחיים תורניים שלמים.

עם השנים ראיתי אותה גדלה ומתפתחת מסטודיו קטן למעצבת שבטוחה בעצמה ובדרכה. וזה משהו שלדעתי אפיין אותה מאד - היא כל הזמן גדלה וצמחה והתקדמה, בכל התחומים. גם מפרוייקטים שניסתה להרים ולא צלחו - לקחה מסקנות כדי לצמוח איתן הלאה.
ותמיד הפליא אותי איך היא מוצאת זמן להכל - למשפחה, לחברות, ליצירת קשרים חדשים, ובעיקר, להמון עזרה בפורומים השונים לסוגים שונים של אנשים, שהמשיכו לפנות אליה שוב ושוב.

את יום ההולדת האחרון חגגנו לה, לבקשתה, בבית קפה עם כמה חברות. כולן איחלו לה וגם היא איחלה לעצמה, שנה שתפתח עשור של התקדמות, למידה ושמחה.

זה שהיא לא כאן השאיר אצלי חור. פשוטו כמשמעו, וזה מה שניסיתי להעביר בכרזה שלי.
אין תמורתה. אין.

אלומה משולמי
להורדת הכרזה
 

ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון"
'ועל כך ביאר הגר"א שיש שתי מצוות שהאדם מקיים בשלמותו, בכל גופו.
מצוות סוכה-ומצוות יישוב ארץ ישראל.'

סוכות, יישוב הארץ, וכמה עלי זית-שיש בשומרון כל כך הרבה מהם,
שמזכירים אולי קצת שלום, חלום, עלה של זית ויונה.
שמזכירים שאולי יום אחד, תהיה פה מציאות קצת יותר שלמה, שקטה, שלווה.

בתיה אייזן
להורדת הכרזה
 
את נעמה ז"ל לא פגשתי פנים אל פנים. השתתפתי בקורס קצר שהיא העבירה דרך המייל ככה סתם מתוך רצון לתת לאחרים קצת מהידע שלה. היא התייחסה לכל אחד בקבוצה בכזו רצינות ואכפתיות. נפעמת, התחלתי לעקוב אחרי העבודות שלה.
בשנה שעברה, כשחזרתי מחגיגת יום ההולדת הפרטית שלי, שמעתי על הרצח הנורא. מאז נחשפתי עוד ועוד לאישיותה המדהימה. כל כך הרבה בכל כך מעט זמן. האור, החן והנתינה של נעמה יישארו איתי תמיד. הי"ד.
הכרזה שיצרתי מציגה את מצוות ארבעת המינים המיוחדת שנעמה ואיתם ז"ל בחרו להציג בכרזה האחרונה שיצרו יחד, בדגש על האחדות שהמצווה הזו מסמלת בין יתר סודותיה המופלאים.
אפרת מוסקוביץ
להורדת הכרזה
יחד עם הבקשה לברכות ומתנות ה' בשנה הבאה, אנחנו מתפללים גם לשמירה ולהגנה.
לא הכרתי את נעמה אך אני מקווה שהיצירה לזכרה תביא מעט מרגוע לנשמתה ומתפללת שתתן נחמה ולו לרגע, למשפחתה.
עינב רפאל
להורדת הכרזה
 
למרות היותי חילונית גמורה, אפיקורסית תל אביבית ושאר מרעין בישין, היה לי חשוב להשתתף במיזם הכרזות הזה.
עצם ההשתתפות מרגשת אותי מאד ואני חשה שאני מכבדת את נעמה, זוכרת אותה ומוקירה אותה על השיעור הזה.
תודה נעמה על ההזדמנות לבחון מקרוב את הציטוט הזה. מצאתי בו עומק ופרשנות חילונית, לפיו קודם כל עלינו לשאוף להיות אנשים טובים, לעשות מעשים טובים, אדם לאדם באשר הוא אדם. בעיני, רק מעשים טובים מכפרין על העוולות והמעשים הנתעבים שקיימים בעולם, כדוגמת הרצח שלך ושל בעלך. לשאוף להיות אדם טוב יותר, כי רק כך האור ינצח את החושך.
לזכרך.

עם השנים ראיתי אותה גדלה ומתפתחת מסטודיו קטן למעצבת שבטוחה בעצמה ובדרכה. וזה משהו שלדעתי אפיין אותה מאד - היא כל הזמן גדלה וצמחה והתקדמה, בכל התחומים. גם מפרוייקטים שניסתה להרים ולא צלחו - לקחה מסקנות כדי לצמוח איתן הלאה.
ותמיד הפליא אותי איך היא מוצאת זמן להכל - למשפחה, לחברות, ליצירת קשרים חדשים, ובעיקר, להמון עזרה בפורומים השונים לסוגים שונים של אנשים, שהמשיכו לפנות אליה שוב ושוב.

את יום ההולדת האחרון חגגנו לה, לבקשתה, בבית קפה עם כמה חברות. כולן איחלו לה וגם היא איחלה לעצמה, שנה שתפתח עשור של התקדמות, למידה ושמחה.

זה שהיא לא כאן השאיר אצלי חור. פשוטו כמשמעו, וזה מה שניסיתי להעביר בכרזה שלי.
אין תמורתה. אין.

איילת דוידוביץ
להורדת הכרזה
 

שימני כחותם על ליבך". אחד הדברים שלמדתי מנעמה המון, הוא להיות עם יראת שמיים בכל מקום. נעמה היתה מעורבת במעגלים שונים, ותמיד קידשה שם שמיים בכל אשר עשתה. כמו בפוסט המפורסם שכתבה על המטפחת בתל אביב...
ביצירה שלי, יש את התפילה שבכל אשר נעשה, ה' יהיה איתנו כמו חותם הקשור אל הלב, ושנזכה להיות אנשי אמונה וחסד בצורה הכי טבעית ופשוטה, כמו שנעמה הי"ד היתה.

סוכות, יישוב הארץ, וכמה עלי זית-שיש בשומרון כל כך הרבה מהם,
שמזכירים אולי קצת שלום, חלום, עלה של זית ויונה.
שמזכירים שאולי יום אחד, תהיה פה מציאות קצת יותר שלמה, שקטה, שלווה.

עטרה אוזן
להורדת הכרזה
 

לא הכרתי את נעמה במציאות, אלא על דפי הפורומים השונים שבמרחבי האינטרנט.
מעבר למקצועיות שבלטו בתגובות, בפוסטים ובעבודות שעשתה ללקוחותיה, מהדהדת לי בעיקר תגובה שלה בפורום של מעצבים, כאשר אחד המעצבים התלונן על לקוח שמעביד אותו בשעות לא שעות, מצפה ממנו להיות זמין בשעות לא הגיוניות וכן הלאה.
נעמה ענתה לו שם, ותסלחו לי שאני לא זוכרת לצטט את הדברים אלא רק את רוח הדברים, שהיחידים שהיא מסכימה להיות עבד בשבילם זה הילדים שלה.
בתגובה הזו היא הכניסה כל כך הרבה, בכל כך מעט.
מה שהיה לי הכי חזק בתגובה שלה זה לראות אדם שיש לו משהו והוא מעריך אותו ולא לוקח את זה כמובן מאליו, ויודע לעשות סדרי עדיפויות ולעמוד מאחוריהם.

כששרים בבית כנסת את הניגון של פיוט הגשם, תמיד יש לי רגשות מעורבים.
מצד אחד הפיוט מקרין תקווה ובקשה של תחילת שנה, ומצד שני הניגון קצת נוגה וזה מרגיש שהמילים נאמרות מתוך הכרה בתלותיות שלנו כבני אדם בקב”ה, ובשבריריות החיים.

יהי רצון שהקב”ה יפתח לנו את אוצרותיו וישפיע עלינו רק בשורות טובות לשנה החדשה

עדי ספירו
להורדת הכרזה
הכרזה שלי פחות מגיעה ממקום אישי.
היה מאתגר ומיוחד לעבוד עליה, זו ממש לא פלטת צבעים מצויה אצלי.
בחרתי להשתמש בנוסח של סדר האושפיזין, שבכל שנה מחדש אני מחפשת אותו בסוכה - מה אומרים היום? עכשיו יהיה תלוי בעז"ה.
חג שמח!
אלה פרי
להורדת הכרזה
 
התלבטתי הרבה אם להצטרף כי אחרי הכל, לא הכרתי אותה אישית.
אבל, יש לנו עבר קטן והרי הוא כאן:
באותו היום של הפיגוע נתקפתי התקף חרדה קשה (סובלת מזה שנים) והלכתי לחבר שיעשה לי דיקור כדי להרגיע את התגובות הפיזיות של ההתקף, יצא לנו לדבר ואמרתי לו ולאשתו שהייתה שם: לאיזה מין עולם אני מביאה את הילד הזה???
והם ענו לי: זו בדיוק התשובה שלנו לאירוע המזעזע הזה!
תנסו - אבל אנחנו כאן.
בסופו של דבר באמת הייתי בהריון וההוכחה הקטנה שלי כבר בן 4 חודשים.
ולכן אני מרגישה מין קשר מוזר אליה.
אומנם קטונתי מכל הטובות והמוכשרות המשתתפות בפרוייקט, אבל אמרתי לקבור את המבוכה ולהשתתף.
בחרתי להשתמש במשפט הזה כי הכרזה שלה הייתה באותו נושא.
היה נראה לי המשכיות נכונה.

עם השנים ראיתי אותה גדלה ומתפתחת מסטודיו קטן למעצבת שבטוחה בעצמה ובדרכה. וזה משהו שלדעתי אפיין אותה מאד - היא כל הזמן גדלה וצמחה והתקדמה, בכל התחומים. גם מפרוייקטים שניסתה להרים ולא צלחו - לקחה מסקנות כדי לצמוח איתן הלאה.
ותמיד הפליא אותי איך היא מוצאת זמן להכל - למשפחה, לחברות, ליצירת קשרים חדשים, ובעיקר, להמון עזרה בפורומים השונים לסוגים שונים של אנשים, שהמשיכו לפנות אליה שוב ושוב.

את יום ההולדת האחרון חגגנו לה, לבקשתה, בבית קפה עם כמה חברות. כולן איחלו לה וגם היא איחלה לעצמה, שנה שתפתח עשור של התקדמות, למידה ושמחה.

זה שהיא לא כאן השאיר אצלי חור. פשוטו כמשמעו, וזה מה שניסיתי להעביר בכרזה שלי.
אין תמורתה. אין.

אליה גוטמן
להורדת הכרזה
 

לפני שנה, כששמעתי על הרצח הנוראי והמתועב הזה, התכווצה לי הבטן ודמעות של חנק עמדו לי בגרון.
אחרי ששמעתי על האירוע המזעזע הזה בחדשות, נתקלתי בפוסטים בכל קבוצות העיצוב הגרפי בפייסבוק והבנתי שנעמה ז״ל היתה מעצבת גרפית. נכנסתי לעמוד הפייסבוק ולאתר שלה והבנתי עד כמה מוכשרת היא היתה, כמה ידע היה לה וכמה פספסתי שלא זכיתי להכיר אותה.
כשהתחיל הפרויקט ניסיתי למצוא משפט או ציטוט שיתקשר עם הכרזה הנפלאה שהכינה נעמה בשנה שעברה. כמי שלא מגיעה מרקע דתי, זו היתה משימה עבורי למצוא את הציטוט הזה שידבר אלי ויחבר אותי לנעמה ולסיפור שלה. עד שנתקלתי בציטוט שבחרתי לכרזה הזו.
מקווה שנעמה ואיתם יושבים למעלה בקרקע שלהם, בביתם המלא כל טוב. יושבים בסוכה, משגיחים על ילדיהם, שומרים עליהם מרחוק.
אני מרגישה גאה לקחת חלק בפרוייקט הזה וליצור משהו מהלב והבטן לכבודה, לזכרה ובהשראתה של נעמה.
שיהיה לנו חג שמח ושנת שלום ובטחון!

סוכות, יישוב הארץ, וכמה עלי זית-שיש בשומרון כל כך הרבה מהם,
שמזכירים אולי קצת שלום, חלום, עלה של זית ויונה.
שמזכירים שאולי יום אחד, תהיה פה מציאות קצת יותר שלמה, שקטה, שלווה.

עדי לוי
להורדת הכרזה
 

לא הכרתי את נעמה , אבל כמו כולם אני מכירה את המציאות. זה בועט ומדכא, משגע ומעציב, שורט ומערער/ לא שזוג הורים נרצח לעיני ילדיהם (כי זה כמובן שכל אלו), אלא אנחנו, שממשיכים להתעסק בשטויות בזמן שדברים גדולים קורים.
בחרתי להשתמש בקטע מתוך "יעלה ויבוא" תוספת לתפילה הנאמרת באירועים מיוחדים וביניהם חג הסוכות. בתפילה הזאת יש משהו נוגע, משהו שמבקש להישאר בזיכרון, שמבקש לזכור טוב. משהו שהזכיר לי באופן אישי ואת הפשטות. הפשטות של נעמה.
הלוואי שיגיע אור גדול, שלום, אהבה וקסם, והחג הזה נהפוך כולנו לאחד, בלי דת, גזע, מין וצבע. עם אחד, עם אמונה גדולה שיכול להיות פה יותר טוב ובתור התחלה נזכור את הדברים הטובים אחד לשני.

כששרים בבית כנסת את הניגון של פיוט הגשם, תמיד יש לי רגשות מעורבים.
מצד אחד הפיוט מקרין תקווה ובקשה של תחילת שנה, ומצד שני הניגון קצת נוגה וזה מרגיש שהמילים נאמרות מתוך הכרה בתלותיות שלנו כבני אדם בקב”ה, ובשבריריות החיים.

יהי רצון שהקב”ה יפתח לנו את אוצרותיו וישפיע עלינו רק בשורות טובות לשנה החדשה

תנאי השימוש בכרזות

כל הזכויות שמורות למעצבות הכרזות.

הכרזות מיועדות לשימוש אישי בלבד, ואין לעשות בהן שימוש מסחרי, פוליטי או ציבורי.

אם תרצו להשתמש בכרזות לצורך חינוכי או קהילתי, פנו אלינו דרך הטופס ליצירת קשר, או דרך דף הפייסבוק של המיזם.

צרו קשר

שאלות? בקשות? רעיונות? כתבו לנו.