maagal_header3bg.jpg

הספר "בסוף מעגל" מאת זהבה צויקל, בהוצאת "ספרי ניב", כולל אוסף נפלא ומעניין של 13 סיפורים שזורים במעגלי החיים והמוות ובאנשים שנמצאים ביניהם. ברגע אחד ימריאו אל פסגת האהבה ובמשנהו יצללו לתהומות הקנאה והשנאה, גומעים את גביע חייהם עד תומו ורוקדים את ריקוד החיים עד שנסגר המעגל ואחר נפתח במקומו - מפתיע ומסעיר מקודמו. בסיפוריה מהלכת זהבה על הקו הדק המפריד בין התנהגות בריאה לאי-שפיות, בין יהודים לערבים, ובין דתיים לחילוניים, כפי שחוותה בשירותה הצבאי למרות היותה אישה דתית. ובעיקר מנסה זהבה לטוות חוטי-קסם על מנת לגשר בין הקטבים ולקרב ביניהם, כפי שתראו בסיפורים.

"היא ראתה אותו נדחף למעגל הרוקדים כשכיפה ענקית מכסה את ראשו.

שון המשיך לרקוד כמו שלא רקד מעודו הוא היה סחוף-חושים והביט בכלה שהייתה יכולה שלו. הוא המשיך לרקוד לעומתה בהנפת ידיים והיא החזירה לו בחיוך חם.

מעטים הגברים והנשים שידעו, מה לכלה החסודה ולגבר החילוני עם זנב הסוס המתנפנף הרוקד את עצמו לדעת בתוך מעגל הגברים עטורי הפיאות".

"כמעט נגיעה"

"מטר קללות ואבנים קידם את פניי. אבן אחת פגעה בראשו של בני בן השמונה וזרזיף דם בצבץ על מצחו. לחשתי לבתי להתחבא מתחת למושב. לא היה טעם להמשיך ולנהוג, גם לא לשלוף את האקדח שבעלי הסתיר במכונית. הסרתי את השביס ועטפתי את ראש בני הפצוע, החלטתי לצאת מן המכונית, אולי יראה האספסוף שצעד לעברי שאני אישה ולא יפגע בי...

הראיס התקרב לעברה - פניה היו מוכרות לו והוא שאל כלא מאמין: "האם ייתכן שזו את? האם את האחות היהודייה שהצילה אותי?"

"גשר על פני

מים סוערים"

"צביקה נבהל. הוא מעולם לא ראה אותי מאבדת עשתונות. הוא ביקש ממני להירגע ולא 'לעשות גלים' פן יחבל הדבר בקידומו בעתיד.

"רק הקריירה חשובה לך" פרצתי שוב בצעקות. "ומה איתי? אני רוצה להתקדם,לצאת לקצונה ולא לטפל בשני התאומים שילדתי, זה לא הייעוד שלי".

צביקה נדהם הוא לא האמין למשמע אוזניו והחל לחשוש לבריאותי הנפשית".

"העיפרון המחודד בקלמר"

"בסוף מעגל" הוא ספרה ה- 13 של זהבה צויקל, הראשון שנכתב בפרוזה.

זהבה היא משוררת, קריינית, מנחת טקסים, קצינה לשעבר ואחות מוסמכת.

בין הספרים שכתבה נמצאים ספרי ברכות מחורזים שנמכרו בהצלחה רבה;

ספרי ילדים המחנכים לאהבת הזולת ולשמירה על החיים בכל צעד ושעל;

וקובץ שירי אהבה נפלאים בשם "רגעי קסם".

 

עתה מגישה זהבה את סיפוריה כשי לבוגרים ולצעירים ברוחם, למען יפיחו הסיפורים תקווה בחייהם ויעלו חיוך בלחייהם. ובעיקר כדי שישאפו מניחוח הסיפורים ויתענגו על קסמם.